החלטה בתיק עת"מ 41981-08-13

עתירה זו הינה המשך לפסק דינו של בית משפט זה שניתן ביום 5/5/13 במסגרת עת"מ 5518-03-13 (להלן: "העתירה הראשונה"). בעתירה הראשונה ביקשו העותרים כי בית המשפט ייתן לעותר 1 מעמד בישראל מכוח הקשר הזוגי המתמשך עם העותרת 2, שהיא אזרחית ישראלית. בפסק הדין שניתן בעתירה הראשונה ניתנה לעותרים ארכה להמציא למשיב מסמכים שנדרשו ע"י המשיב, וזאת ככל שהם מבקשים לשכנע את המשיב בכנות הקשר הזוגי שבינם.

ביום 25/7/2013, לאחר שהומצאו מסמכים, ניתנה החלטה ע"י המשיב ובמסגרתה נדחתה שוב בקשת העותרים. בין היתר ביסס המשיב את החלטתו על העובדה שהן בפני המוסד לביטוח לאומי והן במסגרת בקשת העותרת להכריז עליה כפושטת רגל ולקבל הפטר הצהירה העותרת כי היא גרושה ונמנעה מלהצהיר כי היא חיה עם בן זוג.  בהתאם חזר המשיב ודחה את בקשת העותרים והעותר 1 נדרש לעזוב את ישראל בתוך 30 ימים. יוער כי אין בהחלטה הנ"ל הבהרה האם עומדת לעותר הזכות לערר על החלטה זו בפני הרשות המנהלית.

ביום 27/7/13 ולאחר שהעותר לא יצא את הארץ וגם לא נקט בכל הליך אחר בעניין החלטה זו,  הוא נעצר והושם במשמורת לצורך הרחקה מישראל.

ביום 28/8/13 הוגשה עתירה זו כעתירה דחופה  במסגרתה התבקש גם צו ביניים שיאסור על הרחקת העותר מהארץ. העתירה נקבעה לדיון דחוף ליום 8/9/13 כאשר נקבע כי הדיון יתקיים כדיון מוקדם וכן כדיון בבקשה לצו הבינים. עוד נקבע כי בנסיבות העניין, ומאחר ועקב ראש השנה עמדו למשיב 4 ימי עבודה לבחון את הנושא, כי ככל שלא תוגש כל תגובה עד למועד הדיון יתקיים דיון גם ללא תגובה בכתב ולפי הצורך יקבעו סדרי דיון להמשך.      

כפי שהובהר בדיון בפני - המשיב ביסס את החלטתו, בין היתר, על העובדה שבהליכים אחרים בפני ראשויות המדינה טענה העותרת כי היא גרושה ולא טרחה לספר, ויתכן שלא בכדי, כי היא חיה עם בן זוג השותף עמה במימון צרכי מחיה כגון עלויות מגורים וכיוצא באלו. המשיב טוען כי העותרת מנועה מלטעון בהליכים בפניו, כמו גם בבית המשפט, טענות הסותרות את טענותיה בהליכים בפני המוסד לביטוח לאומי או במסגרת הליכי פשיטת רגל. מכאן גם שלא ניתן לקבל את טענותיה בדבר קשר זוגי עם העותר המצדיק את המשך הסדרת מעמדו בישראל.

בנסיבות העניין, לאחר ששמעתי את הצדדים, החלטתי להיעתר לבקשה לצו הביניים במובן זה שהרחקת העותר מישראל תעוכב וזאת עד לאחר השלמת הדיון בעתירה. אבהיר להלן.

אין חולק כי העותר מצוי בישראל כבר כחמש שנים (משנת 2008), יוער כי בחלק מהתקופה הנ"ל שהה בישראל שלא כדין. בחינת הקשר של העותר עם העותרת נמשכת כבר מספטמבר 2009. המשיב אינו חולק כי העותרים מתגוררים תחת קורת גג אחת. השאלה היא האם מדובר בשותפים לדירה או בבני זוג.

המשיב מבסס החלטתו, בין היתר, על אותן הצהרות שניתנו ע"י העותרת במסגרת הליכי פשיטת הרגל והליכים אצל המוסד לביטוח לאומי. יצוין כי בהליך פשיטת הרגל הצהירה העותרת כי היא גרושה. העותרת לא הצהירה כי היא חיה בגפה וגם לא הצהירה כי היא חיה עם בן זוג. לא ברור האם מדובר בהצהרה זהירה כדי להימנע מעדות שקר מחד וכדי לא לחשוף את כל מקורות הכנסותיה מהצד השני או שמדובר בהצהרה בתום לב. גם נסיבות הצהרותיה בפני המוסד לביטוח לאומי לא הובהרו דין.

הצהרות סותרות בפני רשויות מנהליות ואי גילוי מלא של כל הפרטים מהווה חוסר ניקיון כפים. הצהרה חלקית של עובדות במסגרת הליכי פשיטת רגל מצדיקה דחיית בקשה להכרזת פשיטת רגל או מתן הפטר. הצהרות הניתנות במסגרת הליך משפטי אחד מקימות השתק דיוני המונע מלהעלות הצהרות סותרות בהליך משפטי אחר. נתונים אלו הם נתונים שהמשיב מוסמך להביא בחשבון במסגרת שיקוליו. 

על זאת יש להוסיף כי  כאשר אזרח זר מבקש מעמד של ידוע בציבור  הרי שנטל הראיה להוכחת כנות הקשר " יהיה אף כבד מזה המוטל על בני זוג שנישאו ... .  זאת, מן הטעם שנוהל הידועים בציבור חשוף יותר לניצול לרעה, שכן, כאמור, קשר של ידועים בציבור אינו מבוסס על אקט משפטי מכונן, אלא מזוהה על סמך מבחנים עובדתיים עמומים וגמישים יותר" [עע"ם 4614/05 מדינת ישראל נ' אורן (ניתן ביום 16.3.2006); עע"ם 4231/12 יהודית בוטובסקי ואח' נ' משרד הפנים (ניתן ביום 7.7.2013)].

עם זאת סבור אני כי יש מקום לאפשר לעותרים למצות את ההליך המנהלי עד תומו כדי לנסות ולשכנע כי נפל פגם בהחלטות המשיב. עוד סבור אני כי יש לאפשר להם לנסות ולשכנע כי הצהרות העותרת בהליכים האחרים, כפי שפורט, לא היו מתוך רצון להעלים פרטים וכי אין בנסיבות אלו כדי ליחס לה העלמת הפרטים המהווה חוסר ניקיון כפיים.  בנוסף, וכפי שכבר צוין לעיל,  לא הובהר האם עומדת לעותרים הזכות לערער על החלטת המשיב בפני הרשות המנהלית (שהרי אם עומדת להם הזכות לכך, כי אז טרם מוצה ההליך המנהלי).

בהתאם, ותוך שבית המשפט מביא בחשבון כי למעשה טרם הוגשה תגובה מטעם המשיב לעתירה, אני מורה כדלקמן:

ניתן בזאת צו ביניים האוסר על הרחקת המשיב מהארץ וזאת עד למתן פסק דין בעתירה.

ככל שלעותרים הזכות לערער על החלטת המשיב מיום  25/7/13 תימסר הבהרה לתיק בית המשפט ולידי ב"כ העותרים מוקדם ככל שניתן.  במקרה זה יעוכבו הליכי ההרחקה עד למיצוי הליכי הערר שיוגש. ככל שאין לעותר זכות לערער בפני הרשות המנהלית (וזאת מאחר ובעבר כבר התקיים בהליך בעניינו), כי אז תעוכב הרחקתו מהארץ עד למתן פסק דין בעתירה. 

אדגיש כי אינני מורה כי המשיב ישוחרר מהמשמורת בה הושם ביום 27/8/13. בעניין זה יוכל העותר לפנות בבקשה מתאימה לבית דין לביקורת משמורת שיקבע את סדרי שחרורו של העותר ממשמורת ואת הבטוחות שיופקדו להבטחת יציאתו של העותר מהארץ, ככל שהעתירה תידחה. יוער כי גם בעניין זה העותרים לא מיצו את ההליך המנהלי ופנו לבית המשפט זה בטרם פניה לבית הדין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין.  

אני קובע את העתירה לדיון ליום 29/12/13 שעה 10:30. תגובת המשיב בעתירה תוגש עד ליום 15/12/13. יודגש כי בשלב זה הוראתי על הגשת תגובה בכתב ולא הוראתי על הגשת כתב תשובה.

ככל שיגובש הסדר בין הצדדים לפיו יוחזר עניינם של העותרים להמשך בחינה וזאת בהמשך לפסק הדין שניתן בעתירה הראשונה, או לחילופין ככל שתינתן לעותרים זכות לערער בפני גורמי הרשות המנהלית,  תימסר על כך הודעה לבית המשפט מוקדם ככל שניתן.

יובהר כי על העותר להתייצב לדיון במועד שנקבע. ככל שישוחרר ממשמורת יתייצב ביחד עם העותרת. ככל שלא ישוחרר ממשמורת יש לזמנו לדיון הבא באמצעות שב"ס.

המזכירות תשלח החלטה זו בדחיפות לב"כ הצדדים.